שנה חדשה בפתח וזו הזדמנות טובה להתבונן על כל ההרגלים שסיגלנו לעצמנו כהורים,
להתבונן על התנהלות שלנו מול ילדינו ולבחור מה לקחת לשנה הבאה ואת מה להשאיר מאחור.
אתגר הקורונה מביא עימו הזדמנויות רבות להתבוננות על התגובות שלנו במצבים שונים מול הילדים. אתגר הקורונה מביא עימו הזדמנות לשינוי.

"אי אפשר לעצור את הגלים אך אפשר ללמוד לגלוש"
ג'ק קורנפילד

קשיים היו ותמיד יהיו, הם חלק מהדרך שלנו פה בעולם.
כולם חווים כעס, עצבות, קינאה, מתח…
תמיד יהיו אתגרים שנצטרך להתמודד איתם ואנו נוטים להגיב באופן אוטומטי למולם.

אז איך מנטרלים את הטייס האוטומטי ומתמודדים טוב יותר בסיטואציות מאתגרות בגידול הילדים ובכלל?

1. מודעות:
   ללמוד לזהות מצב בו אני פועל באופן אוטומטי.
   במהלך היום אנחנו פועלים פעמים רבות במצב טייס אוטומטי, בעיקר כאשר אנחנו מבצעים פעולות מוכרות ושגרתיות כגון נהיגה, שטיפת כלים וכו'…
   גם בהתנהלות מול ילדינו אנו לעיתים פועלים במצב טייס אוטומטי. נסו לזהות את המקומות האלה כשזה קורה, היו מודעים להם. לדוגמא: כל פעם שאני נכנסת לחדר של הבן המתבגר שלי אני מתעצבנת שהכל מבולגן, מתחילה לצעוק עליו ואחר כך אני מרגישה רע עם עצמי… אני רגישה שאני אמא גרועה…
   
   
2. התבוננות:
   לשים לב מה קורה בתוככם באותו הרגע שגרם לכם לתגובה אוטומטית, איזו מחשבה עולה, מה הרגשתם בגוף ואיזה רגש מופיע. לשים לב גם למה שקורה מסביב.
   
   
3. סקירת המצב באופן מפורט:
   לתאר בפירוט מרבי את המתרחש.
   לדוגמא: אני נמצאת בחדר של הבן שלי ורואה את הבלגן, המחשבה שעולה בי היא איזה ילד עצלן גידלתי, הוא לא מקשיב לי ולא אכפת לו מכלום…. אני חשה את הבטן שלי מתכווצת ומרגישה שעוד רגע הכעס מתפרץ מתוכי. הבן שלי יושב ורואה טלוויזיה, הוא מסיט לרגע את מבטו אלי ומחייך.

    

4. ניתוק התגובה האוטומטית:
   אחרי שזיהיתי מצב, התבוננתי וסקרתי אני יכולה לבחור לא לפעול באוטומט ובמקרה שלנו לא להתפרץ ולצעוק.

    

5. נטרול שיפוטיות:
   בכל פעם שעולה שיפוט, על עצמכם (אני אמא גרועה) או על הילדים (ילד עצלן), פשוט התבוננו על השיפוט שעלה, הודו לעצמכם ששמתם לב שעלה שיפוט ושימו אותו בצד. תשומת הלב שלנו נוטה להיתקע על שיפוט. ברגע שמודעים לכך שעלה שיפוט ובוחרים להשאיר אותו בצד, אנו מאפשרים לעצמנו לראות דברים נוספים בסיטואציה שלא ראינו קודם כי היינו תקועים בשיפוט.

    

6. השהיית תגובה:
   בדקו עם עצמכם איך אתם נוטים להגיב במצבים שחוזרים על עצמם, ברגע שתהיו מודעים לאופן התגובה שלכם תוכלו להתחיל ליצור שינוי. כאשר אתם מזהים בזמן אמת מצב שבו אתם נוטים להגיב בצורה מסוימת אז עצרו ואל תגיבו לרגע. עשו זאת בהדרגה, כל פעם השהו יותר את זמן התגובה. בזמן ההשהיה את יכולים לנשום מספר נשימות, לספור, לחזור על איזו מילה או מנטרה, מה שתמצאו שעוזר לכם באותו הרגע.
   השהיית התגובה עוזרת לנו לנטרל תגובה אימפולסיבית ולפעול באופן מחושב יותר.

בנוסף  אני ממליצה להתחיל לתרגל מודעות קשובה בחיי היום יום.
מודעות קשובה עוזרת לנו לראות\להרגיש\לשמוע\לחוש דברים שלא היינו מודעים להם קודם.

אז איך מתחילים?

1. עשייה מודעת:
   בוחרים פעילות אחת במהלך היום לעשייה באופן מודע, למשל מקלחת של סוף יום- להיות במלוא חווית המקלחת, לחוש את המים הזורמים על הגוף, האם המים חמים? קרים? נעימים? לשים לב לעוצמת זרימת המים, לריח הסבון וכו'…כל פעם שמחשבה עולה, להתבונן בה לרגע ולהחזיר את תשומת הלב למים הזורמים, לקרצוף, לריח…
   בשבוע שאחרי אתגרו את עצמכם בפעילות נוספת לתרגול מודעות קשובה- שטיפת כלים, אימון גופני, אכילה, מה שתראו לנכון.

    

2. נשימה מודעת:
   ברגעי מתח, לחץ, חרדה עצרו לרגע ושבו.
   נשמו כמה נשימות עמוקות וחיזרו לנשימה רגילה.
   אפשרו לעצמכם כמה דקות בהם תהיו קשובים לנשימה שלכם.
   הרגישו כיצד האוויר נכנס לגוף ויוצא מהגוף…
   הרגישו את מגע האוויר בנחיריים, בגרון…
   הרגישו איך בית החזה והבטן מתרוממים ויורדים…
   אם מופיעה מחשבה התבוננו בה וחיזרו להתרכז בנשימה.
   ככה במשך כמה דקות.
   ברגע שאנו עוצרים לרגע ומפנים את הקשב לנשימה, אנו משדרים לגוף שהכל בסדר ובכך מאפשרים לעצמנו להתנהל מתוך מקום מודע ורגוע יותר.
   אני ממליצה לתרגל קשב לנשימה כל בוקר לפני שמתחילים את היום וכל לילה לפני השינה.

    

3. תרגול רכות:
   אנו עסוקים כל כך בחיי היום יום ולא שמים לב למתח המצטבר בגופנו.
   שפת הגוף שלנו משדרת את המתח הפנימי הקיים בנו ובעיקר הבעות הפנים.
   כאשר אנו פונים לילדים שלנו עם הבעת פנים מתוחה אנו עלולים ליצור התנגדות מצדם.
   רגע לפני שאתם פונים לילדים שלכם ובכלל, לכל אדם אחר, נשמו עמוק, הרפו את שרירי הפנים והגוף, הכניסו רכות לפנים ולתנועות הגוף והתגובה שתקבלו מהצד השני תהיה זורמת יותר.

    

4. הזמינו את הילדים לתרגל אתכם:
   תנו לילדים שלכם משימות לעשייה בקשב, תרגלו בהדרגה, תרגלו יחד איתם קשב לנשימה לפני השינה, עודדו אותם לתרגל קשב לנשימה בבוקר, לפני מבחן ובכל רגע מעט מתוח ובכך תגמישו את היכולת שלכם ושל ילדיכם לחיות במודעות קשובה כדרך חיים.

טיפ לסיום:
כאשר המתבגר שלכם אף פעם לא מוצא את הזמן לסדר את החדר, נסו למצוא רגע בו הוא יושב בחדרו וצופה בטלוויזיה, משחק בנייד, בקונסולה ופשוט הצטרפו אליו. וודאו שאין לו תכניות לצאת מהבית בקרוב…
הביעו עניין במה שעושה, שבו באותה תנוחה שיושב, דברו באותו טון דיבור שמדבר ככה לכמה רגעים. אם אתם מרגישים התנגדות מצד המתבגר אז עזבו בעדינות וברכות את החדר.
אם המתבגר משתף פעולה אז המשיכו לשבת לצדו לעוד כמה רגעים ותוך כדי שיחה קומו והתחילו לסדר את החדר. בד"כ, אחרי כמה דקות, המתבגר יקום גם הוא ויסדר אתכם את החדר, המשיכו לסדר אתו כמה רגעים ובשלב כלשהו צאו מהחדר והשאירו אותו לסדר לבד.
אם המתבגר לא קם לסדר, אז התחילו ליצור ערמות של מטלות לדוגמא: ערמה של בגדים שהתחלתם לקפל וצריך להכניס לארון, ערמה של בגדים מלוכלכים שצריך לקחת לחדר כביסה, שימו ליד הדלת את הפח שצריך לרוקן וצאו באיזשהו שלב מהחדר, מה שקורה בד"כ זה שהמתבגר משלים את המשימה… תנסו וספרו איך היה.

שנה טובה ובהצלחה ♥