בואו נהיה בקשר
מוזמנים לבקר אותנו
הגוף שלנו מייצר הורמונים שתפקידם לווסת את הפעילות של התאים והאיברים שונים, ולכן כשהאיזון ההורמונלי משתבש, המצב הגופני והרגשי שלנו משתבש גם הוא.
אז כדי לדעת לזהות מה קורה לנו ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להחזיר את עצמנו לאיזון, בואו נכיר את 4 קבוצות הבולטות של ההורמונים השונות, ונבין איך כל קבוצה משפיעה מצבנו הנפשי והפיזי.
הורמון הלפטין, המכונה גם "הורמון ההרזיה" אחראי על ויסות תחושת הרעב והשובע שלנו. הורמון הגרלין המכונה "הורמון הרעב" משתחרר בגופנו כשהקיבה שלנו ריקה, ושולח לנו מסר שהגוף זקוק למזון. לאחר שאנו אוכלים, רמות הגרלין בגופנו יורדות בחזרה. אולם מחקר מצא כי בגופם של אנשים בעלי משקל עודף, רמות הגרלין יורדות, לאחר הארוחה, הרבה פחות, מאשר אצל אנשים הנמצאים במשקל תקין, מה שעלול להוביל לאכילה נוספת ומיותרת.
הורמון נוסף המשפיע על וויסות וחילוף חומרים, הוא האינסולין שעלול לעכב את תהליך ניצול רקמת השומן ואף לגרום לפעולה הפוכה של אגירת שומן בגוף – תופעה הקרויה "תנגודת לאינסולין".
גם ירידה בהורמון המין הנשי, אסטרוגן, עלולה להוביל לאכילת יתר, כיון שמחסור באסטרוגן גורם לתחושת עצבנות או עצב, ואז יש נטייה לאכול יותר.
הורמוני הקורטיזול והאדרנלין אחראים על ויסות הסטרס שלנו.
כשהגוף נכנס למצב של סטרס, בלוטת האדרנל מתחילה להפריש את הורמוני הסטרס כחלק מהכנת הגוף לתגובה הישרדותית.
בהמשך לכך, ייצור הגלוקוז מוגבר כדי לספק לגוף יותר אנרגיה, החשיבה מתחדדת, הריאות מקבלות יותר חמצן, התיאבון יורד, מערכת העיכול מורידה פעילות, חילוף החומרים מואץ, והגוף כולו נכנס למצב של ערנות ודריכות.
כשהלחץ נרגע, רמות האדרנלין יורדות אך רמות הקורטיזול ממשיכות להיות גבוהות זמן מה, כדי להחזיר את הגוף למצב של איזון, בין היתר על ידי הגברת התיאבון,
במטרה להשיב לגוף את הפחמימות והשומן ששרף בעת הסטרס.
למרות שמם המבטיח, הורמוני המין הם לא בדיוק מה שחשבתם והכוונה היא להורמון הטסטוסטרון הגברי, ולהורמוני המין הנשיים – אסטרוגן ופרוגסטרון, אשר מיוצרים בשחלות ומשפיעים הן על המחזור החודשי והן על תהליכים נוספים בגוף.
בשנות הפוריות, רמות הורמוני המין הנשיים עולות ויורדות לאורך החודש, ובגיל המעבר השחלות מפסיקות לייצר אותם.
רמות גבוהות או נמוכות מהרגיל של שני ההורמונים, משפיעות גם על עיכול המזון ועל פעילות מערכת העיכול בכלל, ולכן לפני או בזמן הוסת עלולים להופיע תסמינים כגון כאבי בטן, שלשול, נפיחות או בחילה, וכן כאב ראש הנובע מהירידה ברמת האסטרוגן.
בנוסף, עודף פרוגסטרון יכול לגרום לישנוניות ואילו רמות נמוכות של פרוגסטרון עלולות לגרום לקושי להירדם או להפריע לרצף השינה. לגבי אסטרוגן – ירידה או עלייה ברמות האסטרוגן יכולה לגרום לשינויים ברקמת השד ואף להיווצרות גושים או ציסטות.
עודף בהורמון הטסטוסטרון הגברי, המצוי גם אצל נשים, ברמות נמוכות, עלול לגרום לאקנה משמעותית ועיקשת, הן בגיל ההתבגרות והן בגיל מאוחר יותר.
בשנים שלפני וגיל המעבר ובמהלכו, הירידה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון, עלולה לגרום לחשיבה מעורפלת ולקשיי ריכוז וזיכרון, ואילו רמות נמוכות של אסטרוגן עלולות לגרום ליקיצה באמצע הלילה עקב גלי חום או הזעת יתר.
נהוג לומר שהאושר שלנו לא באמת נמצא או תלוי בדברים חיצוניים אלא בתחושה הפנימית שלנו, עם עצמנו.
אבל מה זה אומר בעצם? האם אנחנו באמת יכולים לייצר אושר בתוכנו, ללא תלות בנסיבות החיצוניות? אם תשאלו את המדענים הם יגידו לכם שכן, ושאושר הוא כימיה – הורמונים המשתחררים בגופנו כתגובה לגירויים מסוימים, ויוצרים לנו מצב רוח מרומם, שמחה וסיפוק, או במילים אחרות – אושר.
אז מהם ההורמונים שאחראים לאושר שלנו?
הדופמין – שמעורר מוטיבציה, מניע אותנו לפעולה וגם קשור לתחושת העונג.
האוקסיטוצין – הקשור לתחושת של אהבה, חיבה, שייכות ואמון. האוקסיטוצין גם מעצים זיכרון של פרצופים שמחים, בהשוואה לפרצופים כועסים או ניטרליים, כך שהוא מאפשר קידוד סלקטיבי של זיכרונות חברתיים חיוביים, ולכן עשוי לעזור לאנשים המתקשים ליצור קשרים חברתיים.
הסרטונין – מתקשר לתחושות של רווחה ואושר ומאפשר לנו להיות בשליטה על מצב רוחנו.
האנדרופינים – משככים כאבים וגורמים לנו לתחושות של הנאה ואפילו אופוריה.
נעים להכיר. שמי לוסי רבין ואני מאמנת הוליסטית לאורח חיים בריא, תזונאית ונטורופתית. בשיטה שפיתחתי אני עושה שימוש בכלים רבים שרכשתי בלימודים מעולמות הרפלקסולוגיה, ארומתרפיה, פרחי באך, פנג שוואי, דמיון מודרך, איורוודה, טיפול רגשי ומדיטציה.
אני מאמינה שלכולם מגיע לחיות טוב ולהיות בריאים, ושואפת לעזור לכמה שיותר גברים ונשים להגיע למטרות אלה.
אני מציעה לכם תכנית פעולה אפקטיבית וליווי אישי תומך להצלחה בתהליך של מעבר לאורח חיים יותר בריא – בהתאם למטרות שלך!